עוסים שלום
search

עו"ד גרארד הורטון: מעצרים של קטינים ישראליים ופלשתינאים

 תקציר בעברית של הרצאה לכנס השנתי 2013   הומניזם ועבודה סוציאלית

 

מעצר: (מתבצע בעיקר בלילה)

בכל לילה לאחר חצות יוצאים רכבי הצבא לרחבי הגדה המערבית, קרוב לודאי לכפרים ולמחנות פליטים הממוקמים קרוב להתנחלויות או לדרכים עוקפות. לעיתים קרובות מטרתם היא מעצר ילדים או צעירים, ממקומות בהם דווח כי הושלכו אבנים. בזהותם את הבית הם נכנסים, מעירים את הישנים, מזהים אותם ובוחרים את הילד או הצעיר אותו באו לעצור. ההורים בדרך כלל אינם מיודעים על סיבת המעצר של ילדם, או לאן לוקחים אותו.

רוב הילדים נכפתים בצורה מכאיבה ועיניהם מכוסות.

העברה:

בשליש מן המקרים ילדים מדווחים כי הם מועברים על ריצפת רכב צבאי ומלווים על ידי חיילים, בהם גם אלה שעצרו אותו.

ילדים לעיתים קרובות מדווחים שסטרו להם, בעטו בהם, וכן שהושפלו ובוזו באופן מילולי בתוך הרכב הצבאי. מידע זה מתבסס על יותר מ-300 הצהרות בשבועה שנאספו ב-4 השנים האחרונות.

משך הנסיעה לחקירה יכול להיות בין עשרים דקות למספר שעות.

חקירה:

הילדים בדרך כלל מגיעים למרכזי החקירה אחרי הנסיעה הקשה עם חבורות על גופם, צמאים, מפוחדים, ומשוללי שינה. בדרך כלל מופעלים עליהם שיטות חקירה שונות כדי שיודו. הילדים מובלים לחדר החקירות כפותים ומכוסי עיניים. במשך החקירה עיניים מגולות אולם ידיהם נשארות כפותות בצורה מכאיבה מאחרי גבם.

רוב הילדים אינם מלווים על ידי הורה במשך החקירה.

בזמן החקירה, אם הילד אינו מודה מיד, החוקר יתחיל לצעוק עליו, יאיים עליו בגסות, כדי לשבור את רוחו של הילד. איומים מדווחים כוללים שימוש באלימות פיזית, מאסר ארוך, וכן איומים על משפחת הילד.

רוב הילדים אינם רואים/נפגשים עם עורך דין לפני החקירה.

בנוסף, יש דיווחים רבים של ילדים כי סטרו להם על פניהם, וכי הפילו אותם מן הכסא.

דוחות אחרונים מראים כי 75% מן הילדים סבלו מאלימות פיזית במשך החקירה , 57%  מהילדים איימו, וב- 54% מן הילדים היתה התעללות מילולית. אין תיעוד של החקירות.

מעצר בתא בודד

12% מן הילדים מדווחים כי הוחזקו בתא בודד בדרך כלל קטן ומלוכלך, חסר חלונות ובו מנורה הדולקת 24 שעות ביממה. כל זאת למרות דרישת האו"ם להפסיק נוהל זה על ילדים בגלל ההשלכות הפסיכולוגיות החמורות עליהם.

בית דין צבאי

הילדים מובאים לבתי הדין הצבאיים עופר או סאלם תוך ימים אחדים מיום מעצרם.

רובם פוגשים את עורך דינם בפעם הראשונה בבית המשפט, זמן רב אחרי סיום החקירה. עורכי הדין ממליצים לילד להודות, ללא קשר לביצוע או אי ביצוע העברה בה הוא מואשם. בכך הם מקצרים את התהליך.

87%   מהבקשות לשחרור בערבות אינן מאושרות.

לפי הנתונים של בית הדין הצבאי בשנת 2010 שעור ההרשעה ממסורבי הערבות הוא   99.74%, כ -98% מהם נידונים למשמורת.

הודאה באשמה

אחרי חקירות כאלה רוב הילדים מודים באשמה שיוחסה להם. שליש מן הילדים מאולצים לחתום על מסמכים הכתובים בעברית, או שהוצגו בפניהם מסמכים הכתובים בעברית.

כליאה

כאשר יש הרשעה, ילד המואשם בזריקת אבנים בדרך כלל נכלא  לתקופה של כשלושה חודשים, בתוך ישראל, תוך הפרה של אמנת ז'נבה הרביעית, האוסרת הוצאתם מהגדה המערבית.

הקשר עם המשפחות יכול להיות מוגבל, בגלל הקושי לקבלת אישור, ולעיתים הוא נמנע לחלוטין בגין סיבות "ביטחוניות".

החינוך והלימודים הניתנים לילדים מועט ומוגבל לשני מקצועות: מתמטיקה וערבית. היסטוריה, גיאוגרפיה ומדעים לא נלמדים מסיבות "ביטחוניות".

משנת 1967 עברו את המערכת הזאת 500-700  ילדים כל שנה, חלקם בגיל 12. לפי נתוני האו"ם משנת 1967 עברו במערכת זו 750.000 גברים נשים וילדים פלשתינים.

השפעה /פגיעה פסיכולוגית

ארגון רופאים לזכויות אדם בישראל (PHR Israel) פרסם לפני שנים אחדות חוות דעת פסיכיאטרית מקצועית באשר להשפעה של טיפול זה על הילדים. חוות הדעת קבעה כי כתוצאה מהתנאים הטראומטיים של המעצר והחקירה הילדים מאבדים שליטה והופכים להיות פגיעים מאוד, חסרי אונים ובלתי מוגנים. הם חרדים, אדישים ומאבדים את אמונם במבוגרים, ומגלים תופעות של מצוקה פוסט טראומטית.- post traumatic stress disorder (PTSD) . בנוסף הם מפתחים סיוטי לילה, הפרעות למידה והפרעות התנהגותיות כגון אלימות, תלות יתר, התבודדות ונטייה לבכי. כל זאת בנוסף לבעיות פיזיות כגון הפרעות אכילה והרטבת לילה. יתרה מכך, החקירה גורמת להם לפגיעה בכבודם העצמי ובזהות.

לחקירה יש גם השפעה שלילית על מבנה המשפחה. המבוגרים אינם חשים שיש ביכולתם לתת לילד תמיכה מתאימה ולהיות מקור לסמכות עבורו.

התפתחויות שחלו לאחרונה

לאחרונה חלו התפתחויות בחוק הצבאי בקשר לילדים: הוקם בית דין לנוער, יש חובה להודיע להורים על המעצר, יש להודיע לילד על זכותו להתייעץ עם עו"ד, וגיל הבגרות שונה מ-16 ל- 17 שנים.

 כמו כן נקבע כי יש להביא את הילדים בגיל 12-13 לפני שופט תוך 24 שעות מהמעצר ותוך 48 שעות לילדים מבוגרים יותר.

אולם, להתפתחויות שחלו לאחרונה בדין הצבאי היתה רק השפעה קטנה על 24 השעות הקריטיות לאחר המעצר, בהם לפי הדיווחים מתרחשת רוב ההתעללות.

מסקנות:

לפי הנתונים רוב הילדים הנעצרים הם מכפרים הקרובים לנקודות חיכוך, כלומר  התנחלויות וכבישים בשימוש הצבא והמתנחלים.

המלצותיי המעשיות כוללות:

·        הבטחת נגישות לעורכי דין לפני החקירה.

·        הבטחת נוכחות הורים בכל משך החקירה.

·        הקלטה אודיו ויזואלית של כל החקירות.

אולם כל זמן  שנקודות החיכוך נשארות וילדים פלשתינאים מטופלים כפרטים בדרגה שנייה, לא סביר שיהיה שיפור משמעותי של הטיפול בהם. 

 

תומצת ותורגם על ידי נעמי שפר

 

 

  

    הרשמה לניוזלטר והודעות

    שם פרטי
    שם משפחה
    דואר אלקטרוני
    Powered by Artvision | Truppo Websites