עוסים שלום
search

מה בין המשפט הבינלאומי לחוק הישראלי לגבי מעצר ילדים

האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד התקבלה בשנת 1989 ואושרה על ידי ישראל בשנת 1991

•         האמנה קובעת ארבעה עקרונות-על שעל בסיסם מוענקות כלל הזכויות הקבועות בה:

  1. עיקרון השוויון המוגדר בסעיף 2 לאמנה מגן על ילדים מפני הפליה לסוגיה השונים. עקרון זה מחייב את המדינות לנקוט פעולות אקטיביות למיגורם של כל סוגי ההפליה ולתיקון מבנים חברתיים וכלכליים שהפליה זו מושרשת בהם.
  2. עיקרון טובת הילד המעוגן בסעיף 3 לאמנה; על-פי עיקרון זה חובה לבחון את טובת הילדים באופן אקטיבי קודם לבחינת אינטרסים וזכויות של אחרים שעשויים להיות מתחרים לעיקרון זה.
  3. עיקרון החיים ההישרדות וההתפתחות לפי סעיף 6 לאמנה, מעגן תחת קורת גג אחת שלוש זכויות מרכזיות, הזכות להתפתחות היא זכות הוליסטית הכוללת מספר מישורי התפתחות – התפתחות פיזית, נפשית, רוחנית, מוסרית וחברתית. חובת המדינות לפעול על מנת להבטיח התפתחות מיטבית של הילדים בכל המישורים.

4.      עיקרון ההשתתפות המעוגן בסעיף 12 לאמנה קובע כי מדינות חברות יבטיחו לילד המסוגל לחוות דעה משלו את הזכות להביע דעה כזו בחופשיות בכל עניין הנוגע לו וכי למטרה זו תינתן לילד הזדמנות להישמע בכל הליך שיפוטי או מינהלי הנוגע לו במישרין או בעקיפין.

 

הזכויות הנכללות באמנה מאוגדות בחמישה אשכולות עיקריים:

5.      זכויות אזרחיות וחירויות ובהן חופש הביטוי, ההתאגדות, המחשבה והדת, גישה למידע והגנה מפני מידע מזיק, רישום בעת הלידה והגנה על הפרטיות.

6.      זכויות הקשורות במשפחה ובילדים המצויים במסגרות חלופיות.

7.      זכויות הקשורות בילדים עם מוגבלויות, בריאות ורווחה ובהן הזכות לשירותי בריאות ורווחה ומניעת עוני.

8.      זכויות הקשורות בחינוך, פנאי ותרבות ובהן הזכות לחינוך, משחק, חינוך בנושא זכויות אדם ותרבות.

9.      זכותם של ילדם להגנה מיוחדת ובהם זכויות ילדים פליטים וילדים ללא מלווה, הגנה מפני אלימות, ניצול והתעללות, הגנה על ילדים במצבי קונפליקט מזויין, ילדים עוברי חוק וילדים חסרי בית.

 

ישראל הייתה אמורה להגיש את הדוח הראשון שלה לוועדה בשנת 1993 אולם הדוח הראשון הוגש בפברואר 2001.

באוקטובר 2002 נערך דיון במליאת הוועדה באום לזכויות הילד ואחריו פוסמו הערות סיכום של הוועדה ונמנו כמה נושאים שעל ישראל לעסוק בהם בדוח הבא שלה: חקיקה, שיתופ פעולה ותיאום, איסוף מידע ונתונים, מנגוננוי פיקוח ובקרה, הקצאת תקציבים, שיתוף פעולה עם החברה האזרחית, הפצת האמנה , אפילה, טוב הילד, מניעת התעללות בילדים,

מהמלצות הוועדה נגעו לילדים במצב הלחימה שישראל נמצאה בו בעת הדיון בדוח ולילדים תושבי הרשות הפלסטינית . בהקשר זה קראה הוועדה לשנות את הגדרת הילד בחוק הצבאי כך שילדים תושבי הרשות מגיל 16 עד 18 לא יישפטו כמבוגרים. הביעה דאגה מהרג של ילדים בקונפליקט הצבאי על ידי כל הצדדים, מדיווחים על התייחסות לא הומאנית או משפילה כלפי ילדים על ידי גורמי צבא ומשטרה בעת מעצר וחקירה, משהות של ילדים ביחד עם בוגרים ואי הבטחת ייצוג משפטי הולם ומפגשים עם המשפחות לילדים השוהים במעצר ומן הפגיעה ברווחת הילדים תושבי הרשות הפלסטינית ובחינוכם כתוצאה מפעילות צה"ל ומההיעדר הנגישות של ילדים אלו לשירותי בריאות בסיסיים. הוועדה המליצה כי בדיווח הבא של ישראל היא תתייחס להערות אלה.

בסיום הדוח הזמינה הוועדה את ישראל להגיש את הדוח הבא שלה עד ל-1 בנובמבר, 2008.

אחד הפעילויות המרכזיות של ישראל ליישום האמנה היא באמצעות עבודת הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשט ויישומם בחקיקה בראשות השופטת סביונה רוטלוי (להלן: ועדת רוטלוי). הוועדה מונתה ב-27 ביוני 1997 על ידי שר המשפטים במטרה לערוך בחינה מקפת של הדין הישראלי בשאלות הנוגעות לזכויות הילד, מעמדו המשפטי ורווחתו, לאור האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד. הוועדה הגישה את מסקנותיה לשר המשפטים במהלך שנת 2003 בצורת שישה דוחות מקיפים בנושאים הבאים: הקטין בהליך הפלילי, חינוך, השמה חוץ-ביתית, הילד ומשפחתו, ייצוג נפרד לילדים בהליכים משפטיים ודוח כללי הכולל התייחסות לנושאי רוחב מרכזיים בתחום דיני הילדים.

בעקבות המלצות אלו נעשו מספר שינוים בחוק הישראלי אמנה מה שרלוונטי למעצרי ילדים:

השתתפות ילדים – הדוח מציין שינויי חקיקה שנערכו בשנים האחרונות ונועדו לאפשר שמיעת השקפותיהם של ילדים בנושאים הנוגעים להם ובהם: תיקון משנת 2008 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער) הקובע כי בני נוער רשאים לבטא את השקפותיהם טרם להחלטה בעניינם בבית משפט לנוער וכי עמדתם תיכלל במסגרת השיקולים העומדים בפני בית המשפט בעת קבלת ההחלטה בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד, חובה לשמוע את עמדתו של ילד מתחת לגיל 14 לקראת החלטה על מתן עדותו בבית משפט לפי החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955, סעיף 27ז לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 המקנה לנער זכות להביע את עמדתו בעת מתן היתר להעבדת נער ויינתן לדעתו משקל ראוי בהתאם לגילו ולמידת בגרותו. נציין כי בחקיקה הישראלית אין הסדרה כללית ושיטתית של נושא השתתפות ילדים.

הקטין בהליך הפלילי – תיקון לחוק הנוער משנת 2008 כולל הוראות מקיפות בנושא הפרדה בין עצורים קטינים לבגירים, הסדרי מעצר אלטרנטיביים לקטינים והגבלות על משך הזמן שניתן לעצור קטין. כן כולל התיקון חובה לייצוג של קטין בבית המשפט.

 

תגובת ישראל להערות הסיכום של הוועדה חלקית והיא נמנעת מלהתייחס לחלק גדול מהן ובתוכן: איסוף מידע ונתונים על ילדים, קיום מנגנון בין משרדי ובין מגזרי לתיאום יישום האמנה, גיבוש תכנית לאומית לילדים, הערכת היקף התקציבים המוקצה לילדים באופן ישיר ועקיף וגיבוש תכנית להכחדת העוני בקרב ילדים. אין בדוח התייחסות לנושא מצבם של ילדים תושבי הרשות הפלסטינית.

 

ישראל הגישה לאחרונה דוח חדש- הארגונים האזרחים עובדים על הגשת דוח צללים נוגד. טרם

חוק הנוער

 

אפליה בישום החוק : לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971- לאחר התיקון ב2008

ירושלים המזרחית

הפרות חוק הנוער על ידי משטרת ישראל- בדגש על ירושלים המזרחית: סיכום הנקודות העיקריות מסמך האגודה בגין הפרות החוק על ידי המשטרה בירושלים המזרחית, מעצר כאמצעי אחרון, כבילת קטינים,נוכחות הורה בחדר חקירה וכו'

להלן פירוט של הדברים במסך להלן:

 http://www.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2011/05/violations-youth-law.pdf

 

שטחים :

 שתי מערכות חוק- אחת ליהודים שחיים בהתנחלויות שהוחל עליהם החוק הישראלי לכל דבר , ושיניה לפלסטינים בשטחים :

לאחר העתירה של האגודה לזכויות האזרח, יש דין, הוועד נגד עינויים

קטין בשטחים הוא ילד מתחת לגיל 16 לאחר הגשת העתירה שונה ל-18

 

גיל

ישראל

פלסטיני

12-14

12 שעות עד לראיית שופט

24

14+

12 שעות

3 ימים (96 שעות)

12-14 תום הליכים

אסור להחזיק במעצר עד תום הליכים

אין איסור על החזקה עד תום הליכים

הארכה אחרי תום תקופת לניוהל התיק

6 חודשים + אורכה של 45 יום

שנה + אורכה של 3 חודשים

 

 

    הרשמה לניוזלטר והודעות

    שם פרטי
    שם משפחה
    דואר אלקטרוני
    Powered by Artvision | Truppo Websites