עוסים שלום
search

השיח הנשי והביטחון - נעמי שפר

 

 

השיח הנשי והביטחון -  נעמי שפר

השיח הביטחוני הגברי מתעצם עם כל פגז הנוחת על הדרום או על הצפון ובתקופת בחירות. הוא ה"בון טון" במדינה. צה"ל משיב באש, התקשורת מתגייסת באופן מיידי, כתבים, גנרלים בדימוס ומומחים שונים מגויסים לנתח את המצב ולתת עצות החוזרות על עצמן. שרים מרואיינים ומשמיעים גם הם מסרים ביטחוניים קיצוניים, כמתחרים על מי קיצוני יותר, כאילו הם מקבלי ההחלטות לתקוף או יושבים בטנקים ומתכוננים לירי. שוב דיבורים מתלהמים על הרתעה, שוב צריבה של התודעה ומעגל הדמים אינו פוסק.

לעומת שיח גברי זה, קולן של נשים כמעט אינו נשמע, והמעטות אשר ניתן להן להתבטא נראות כמתחרות באמירות הביטחוניות של הגברים.

שיח גברי כוחני ומתלהם הוא שכיח בהיסטוריה, במקורות שלנו וכן במקורות של עמים אחרים. אך אפשר גם אחרת - לפחות לנסות וללמוד מן הפיתרון של זקני כפר ושמאנים חכמים, תושבי כפרי האיימארה שליד אגם טיטקאקה המחבר את בוליביה ופרו. במאמר שהתפרסם בידיעות אחרונות במרץ 2002, כתב פרופ' נחום מגד: באותו איזור קיימת תופעה ותיקה, הטבועה בזיכרון השבטי – השלטון הוא בידי הנשים. השינוי, נכתב שם, התחיל בצד הפרואני. שר החקלאות הגיע לאזור וביקש להיפגש עם ראשי הכפרים ולפגישה הגיעו רק נשים. השר הנעלב, שאינו רגיל לקבלת פנים כזאת, לא רצה לדבר איתן. ואז סיפרו לו על מקורות שלטון הנשים בכפרי האזור: תחילתו בסכסוך אלים על קרקעות ומים. בני השבט, הרואים עצמם כילידי הפומה, היו זריזים בשימוש במצ'טות והאלימות היתה רבה, כל סכסוך הסתיים בהרוגים רבים אשר איימו על עצם המשך קיומו של השבט. בכינוס של זקני השבט והשמאנים לדיון בדרכים להפסקת מעגל הדמים, החליטו לחזור למהות הקדומה, לנשיות המולידה את הרחמים, לאם הרחמים, אליה גם הזכר הלוחמני מגיע בשעת מבחן כדי לבקש ליטוף אימהי. לפיכך  התקבלה החלטה לנסות ולהעמיד בראש כל הכפרים ובצוותי המשא ומתן נשים חכמות. כי אם יעמדו נשים רק בחלק מן הכפרים ויהיו במיעוט, כך קבעו, הרוב הגברי יהפוך את נשים לגבריות. וראה זה פלא, המלחמות הופסקו, ישיבות המשא ומתן הסתיימו בהסכמות ופסק ההרג של בני השבט. שינוי זה הביא לבני השבט תיקווה חדשה.

 

לצערנו אין מיתוסים כאלה בתרבות הגברית שלנו. המקבילים בחברתנו לאותם "זקנים ושמאנים" של כפרי האיימארה מדירים את הנשים באופן סוחף. גם בכנסת ובמוקדי כוח וקבלת החלטות אחרים מספרן אינו רב ולמרות עליה הדרגתית הן עדיין במיעוט. אך מה שהבינו אותם חכמים בולט גם בארץ: כאשר הנשים הן במיעוט, כדי להשתלב ברוב הגברי הן הופכות לגבריות ומאמצות את  השיח הגברי. השלטון הגברי חושש לאבד את כוחו והתוצאות מוכרות לכולנו. כמה חבל, אבל "לא על החרב לבדו" יחיה עם ואנחנו לא צריכים להסכים למציאות זאת.

 

"מגש הכסף" שעליו ניתנה מדינת היהודים הם נערה ונער עייפי קרבות, ונראה כי דבריו של נתן אלתרמן קיבעו גם את השיח של חלק מן הנשים. יש הנשים המתחרות בקיצוניותן בגברים אשר בסביבתן הקרובה אליה הן רוצות להתקבל, נראה כי הן אינן מכירות את כוחו של שיח הנשי. לא בכדי המחאה החברתית בקיץ 2011 לא היתה אלימה, הנשים היו היוזמות. אולם בראש ועדת ההמלצות של הממשלה והועדה האלטרנטיבית עמדו גברים. המסר היה ברור, הנשים יכולות ליזום ולהוביל מחאה אולם קבלת החלטות היא עניין של מוקדי כוח גבריים.

 

כדי לשנות שיח גברי זה על השלכותיו, על הנשים בארץ להקים מנהיגות נשית רחבה ואוטנטית, הדוברת בשפה נשית, ולהשתמש בה בכל מוקדי קבלת ההחלטות, כולל בתחום הביטחוני.  

 

נעמי שפר

חברת הנהלת עו"סים שלום                                                                        13.11.12 

 

 

    הרשמה לניוזלטר והודעות

    שם פרטי
    שם משפחה
    דואר אלקטרוני
    Powered by Artvision | Truppo Websites