עוסים שלום
search

ושבועיים למלחמה בעזה

ישיבת הנהלה ופעילים 9.1.2009, תל אביב

השיח שאנו מקיימים היום הינו שיח של כאב על אובדן ושכול, ואולי גם על תקווה, כי מבלעדיה אנה אנו באים?! אנו נאמר היום זה לזה דברים קשים, כנים, אך ללא כחל וסרק.

כולנו עוברים שבועיים קשים, אך חברינו-שותפינו אזרחי המדינה הערביים עומדים פעם נוספת בפני מבחן מעיק ומייסר לנוכח זוועות המלחמה. לכן אייחד את דברי היום בראש וראשונה אליכם, חברים יקרים.

אף אלו מבינינו הסבורים שתקיפת עזה בשבת השחורה ה-27.12.2008, על מרכזי הפעילות של החמאס היתה מוצדקת, אינם רשאים לאטום את ליבם לנוכח מחיר הדמים הכבד, וכל אדם באשר הוא הרואה את המראות, בעזה וברחבי עוטף עזה ליבו נקרע בשבועיים הללו.

כעובדים סוציאליים המצווים להיות קשובים למצוקות הפרט ולגנות אלימות באשר היא מתרחשת, מחוייבים אנו לעשות זאת גם במקרה זה.

מצוקתם של אזרחי המדינה הערביים המהווים כ-16% מכלל האוכלוסיה הולכת ומחמירה בשנים האחרונות, וזאת בעיקר משום שכל ההבטחות הממלכתיות לסגור פערים בתחומי החינוך, החברה והרווחה הופרו (כך נתבשרנו לפני כשבועיים בכנס יפו האחרון, בו השתתפתי כנציג הארגון שלנו). עדיין צורב ומעיק זכרם של ארועי אוקטובר 2000 והמלצות ועדת אור, שלא יושמו עד עצם היום הזה!! כל אלה מחריפים את תחושת הציבור הערבי, ולא פלא שהניכור הולך וגובר וכולנו ראינו כיצד חומר הנפץ שיצרה תחושת הקיפוח התפוצץ לכולנו בפנים באוקטובר האחרון בעכו.

אסור לנו לראות ביטויים של הזדהות עם כאב וטרגדיות אנושיות במהלך השבועיים האחרונים כאילו מדובר בתמיכת ערביי ישראל בארגונים קיצוניים כמו החמאס. הזדהות זו לדעתי הינה עם התושבים בעזה ובמחנות הפליטים כמו בג'יבליה בה נהרגו לפני מספר ימים עשרות אזרחים תוך כדי הפגזה על בית ספר של אונר"א.

 

  • יחד עם כל הכאב, הצער ותחושת השבר של כולנו, חייבים אנו להמשיך ולהילחם בתחושת הניכור של ציבור גדול במדינה בכל דרך אנושית ורגשית ההולמת ציבור כשלנו.
  • עלינו לסייע לשקם את האמון הנסדק בימים אלה בינינו היהודים והערבים, ובמיוחד אסור לנו לייצר מבחני נאמנות מדומים לערביי ישראל.
  • עלינו להכיל בתבונה ובנחישות את כאבם.
  • עלינו לקרוא יחדיו, יהודים וערבים בישראל, לכבות את אש הלחימה בטרם תכלה את כולנו.
  • אנו מחוייבים לסיים את הסכסוך בין ישראלים ופלסטינים ולהכיר זה בכבודו של זה, להכיר בצדק של האחר ולהקים שתי מדינות לשני עמים.
  • לאור האמור לעיל, סברתי שיש מקום לסכם את המפגש במסר. הצעתי זאת, אולם החברים לא חשבו שיש מקום לסכם כך את המפגש ולכן אני מבקש להעלות בפניכם את 5 הנקודות שניסחתי:
  1. ליבנו עם הנפגעים ומשפחות ההרוגים משני הצדדים, וכעובדים סוציאליים יהודים וערבים אנו קוראים להפסקת אש הומניטרית בלתי מוגבלת בזמן ולאפשר העברת פצועים מעזה לבתי חולים במדינת ישראל. 
  2. אנו תובעים לאפשר לאזרחי ישראל ולתושבי עזה לחזור בהדרגה לחיי שגרה עד כמה שניתן.
  3. אנו תובעים הפסקה מיידית של פגיעות והרג אזרחים חפים מפשע.
  4. אנו תובעים הידברות המבוססת על כבוד הדדי לזכויות לאומיות, תרבותיות ודתיות של כל המעורבים בסכסוך כדי להגיע לפתרון מוסכם והוגן.
  5. אנו מציעים להפוך את המשבר הנוכחי להזדמנות לחידוש תהליך ההידברות, ברוח יוזמת השלום של הליגה הערבית ולקידום פתרון של עצמאות מדינית לעם היהודי ולעם הפלסטיני.

מאת: דב ברנשטיין.

    הרשמה לניוזלטר והודעות

    שם פרטי
    שם משפחה
    דואר אלקטרוני
    Powered by Artvision | Truppo Websites