עוסים שלום
search

עוני אינו רק בעייה של הכנסה נמוכה

 

עוני אינו רק בעייה של הכנסה נמוכה

פרופסור יוסף קטן

 

פרסום דו"ח העוני משקף אמנם צמצום קל בשיעורי העוני בשנת 2006, בעיקר בקרב זקנים, אך מצביע על כך שתחולת העוני היא עדיין גבוהה ביותר והפערים החברתיים הולכים ומתרחבים. יתר על כן, שיעור העוני בישראל הוא הגבוה ביותר בין המדינות המפותחות שישראל גאה להשתייך אליהן.

בשנה האחרונה גברה בישראל המודעות לחיוניות ההתמודדות עם בעיית העוני ולנכונות לפתח ליישם תוכניות שיביאו לצמצומו. אחד הביטויים לכך עליו יש לברך היא ההחלטה שהתקבלה בממשלה, ביוזמת המועצה הלאומית לכלכלה הפועלת במסגרת משרד ראש הממשלה, להציב יעדים ברורים ומחייבים לקיטון ממדי האבטלה והעוני תוך פרק זמן נתון ולנקוט בצעדים מעשיים על מנת לממש יעדים אלו. צעדים אלו כוללים בין השאר הנהגת מס הכנסה שלילי, עידוד השתלבות מובטלים בעבודה, סבסוד מעונות יום לילדי משפחות עובדות במגמה לאפשר, בעיקר לאמהות, לצאת לעבודה ואכיפת חוקי עבודה (כמו חוק שכר מינימום).

הגישה הדומיננטית המנחה מדיניות זו המבקשת לצמצם את ממדי העוני מדגישה שני מרכיבים עיקריים: ראיית העוני בעיקר כבעייה של הכנסה נמוכה עמה ניתן להתמודד באמצעות שיפור בהכנסה שיושג על ידי השתלבות בעבודה ותפיסת הממשלה כגורם העיקרי שצריך לפעול בתחום ההתמודדות עם העוני. גישה זו, עם כל חשיבותה, מתעלמת מכמה היבטים נוספים אותם יש לקחת בחשבון בכל ניסיון להתמודד בצורה שיטתית ורצינית עם בעיית העוני ולהביא לחילוצם של פרטים ומשפחות ממצב זה.

את העוני יש לראות כבעייה רב-ממדית שאינה קשורה למחסור בהכנסה בלבד עליו ניתן להתגבר באמצעות השתלבות בעבודה ותוספת מסויימת בהכנסה. העוני של פרטים ומשפחות קשור במקרים רבים לתופעות נוספות כמו: שוליות חברתית, מיומנויות נמוכות, בריאות לקוייה, תחושה של חוסר אונים וחוסר שליטה, היעדר יציבות משפחתית, קשיים בשימוש הולם במשאבים בשל חוסר ידע וניסיון והיעדר מידע על זכויות ועל זמינות של שירותים שונים. ראייה רב ממדית זו של בעיית העוני הניעה מדינות לא מעטות באירופה לתפוס את העוני בעיקר כבעייה של הדרה חברתית, כלומר, קיומם של פרטים ומשפחות חסרי אונים החיים בשולי החברה ואינם מעורבים בה מבחינה חברתית, כלכלית ופוליטית.

רבות מבעיות אלו של העניים לא יפתרו על ידי השתלבות בעבודה ושיפור מסויים בהכנסה שיעלו חלק מהעניים מעל לקו העוני, אך יותיר אותם בסמוך אליו ולא ישנה באורח משמעותי את רמת חייהם. יתר על כן, בעיות אלו במידה ולא יטופלו כהלכה עשויות להקשות על עניים להשתלב בצורה מוצלחת בעולם העבודה ולפתח קריירה שתביא לחילוצם מעוני. ההתייחסות לחלק ניכר מהמרכיבים הנוספים של עוני שצויינו לעיל וטיפול בהם יכולה להיעשות בעיקר על ידי גורמים נוספים שאחד המרכזיים שבהם הוא הרשות המקומית ובעיקר מחלקת הרווחה הפועלת בכל יישוב עירוני ואיזור כפרי בישראל.

מחלקה זו מקיימת יותר מכל גורם אחר קשר ישיר ורצוף עם האוכלוסיות העניות, מכירה את צורכיהן האישיים, החברתיים והכלכליים ויכולה על כן למלא תפקיד חיוני בפיתוח וביישום תוכניות שונות להתמודדות עם המרכיבים הנוספים של עוני שצויינו לעיל. מספר מחלקות רווחה אכן פיתחו ויישמו תוכניות כאלו שהוכיחו את יכולתן לסייע לפרטים ולמשפחות להיחלץ מעוני ולהשתלב בחברה, אך בשל מחסור במשאבים ובעובדים רבות ממחלקות הרווחה מתקשות לתפקד ומתרכזות בעיקר במתן מענים לבעיות דחופות של פרטים ומשפחות, ב"כיבוי שריפות" וביישום חוקים חברתיים שונים.

יכולתן של הרשויות המקומיות ומחלקות הרווחה הפועלות ביישובים חלשים מבחינה כלכלית וחברתית, שבהם מתרכזת אוכלוסייה ענייה גדולה, למצות את הפוטנציאל הקיים בהן ולמלא תפקיד חיוני בהתמודדות עם העוני מותנית על כן בסיוע ממשלתי שיחזק ויעודד אותן ויאפשר להן לפתח וליישם תוכניות מקומיות להתמודדות עם העוני בנוסף לתוכניות הממשלתיות.

מצער על כן שהתוכנית הממשלתית מתמקדת בנושא ההכנסה בלבד שהוא חיוני בפני עצמו אך מתעלמת מראיית העוני כתופעה מורכבת ורב ממדית ומהתפקיד החיוני שהרשויות המקומיות וגורמים קהילתיים נוספים יכולים למלא בתחום זה.

 

                                                                                   

 

הכותב הוא פרופסור בדימוס

                                                                                   

באוניברסיטת תל אביב

                                                                                   

 ורכז צוות הרווחה במרכז טאוב

                                                                                   

 לחקר המדיניות החברתית בישראל

 

 

ספטמבר 2007

 

    הרשמה לניוזלטר והודעות

    שם פרטי
    שם משפחה
    דואר אלקטרוני
    Powered by Artvision | Truppo Websites