עוסים שלום
search

פיתוח מקצועי של מורים ומנהלים - הכשרתם כסוכני שינוי לחיים משותפים – נעמי שפר

פיתוח מקצועי של מורים ומנהלים - הכשרתם כסוכני שינוי לחיים משותפים –

נעמי שפר עו"סים שלום

יש מספר דרכים ותהליכים מקצועיים להכניס שינוי בארגון, ובתי הספר הם ארגון מורכב למדי. אולם, כל שינוי זקוק לסוכני שינוי לצורך ביצועו. סוכניו של השינוי הראשוני הם בדרך כלל אנשי מקצוע חיצוניים הפועלים לטווח הקצר או הבינוני, אך להטמעת השינוי לאורך זמן כדגם פעילות קבוע, יש חשיבות מרכזית לנוכחותם/ן ולפעילותם/ן של לסוכני שינוי תוך ארגוניים שיתחזקו ויעמיקו אותו. ומכאן חשיבותם/ן בארגון הרוצה להכניס שינוי ולקיים אותו לטווח הארוך.

בנוסף, סוכני/ות השינוי הם/ן השותפים/ות הבכירים/ות ואנשי ונשות המפתח התוך ארגוניים לפעילותם/תן של סוכן /ת השינוי החיצוני בהובלת תהליך השינוי הארגוני וביישומו.

הכשרת סוכני/ות שינוי יכולה להתבצע בכמה דרכים, העיקריות הן:

1. בקבוצות על - ארגוניות – כלומר השתלמות/הכשרת מורים/ות או צוות חינוכי מעורב מכמה בתי ספר שאינם/ן קשורים/ות לתהליך/פרויקט מרכזי אחד. הכשרה זו עשויה להיות גם ללא קשר לתהליך שינוי מתוכנן.

ליעילות המערכת השולחת את המשתתפים: לא יעיל להכשיר רק משתתף/ת אחד/ת מארגון היות ולא תהיה לכך השפעה ממשית על בית הספר.

ההכשרה במודל זה תהיה בדרך כלל סטנדרטית – לפי דגם קבוע מראש.

2. בקבוצות תוך ארגוניות או בין ארגוניות המעוניינות בתהליך שינוי – כלומר הכשרה/השתלמות של מורים/ות וצוות חינוכי מבית ספר אחד בתהליך של בית ספר אחד, או שניים המעורבים באותו תהליך/פרויקט.

הכשרה זו יכולה להתבצע לפני תחילת תהליך השינוי או בראשיתו, כך שהמשתתפים/ות יוכלו להיות שותפים/ות מלאים/ות לתהליך השינוי.

ההכשרה במודל זה תותאם למטרות ולצרכי הארגון/ים, בנוסף לידע הכללי. כך גם הדיונים יתייחסו גם לבניית תהליך ספציפי ולמטרות שיקבעו בתחילת ההכשרה.

בכל אחת מן ההכשרות יושם דגש על השתתפות פעילה, ועבודה אישית על מקורות של בעיות חברתיות והפנמת תהליכי שינוי.

נושאים מרכזיים בתוכנית ההכשרה:

1. כללי:

מרכיבים ותהליכים של התגבשות פרדיגמות ונרטיבים .(אישיים,ארגוניים,חברתיים,קהילתיים,בין אישיים)

עקרונות ומודלים של תהליכי שינוי.(אישיים,ארגוניים,חברתיים,קהילתיים,בין אישיים)

עקרונות של תהליכים קבוצתיים של task oriented group.

עקרונות של תכנון פרויקט/תהליך שינוי.

הגדרת המטרות וגבולות השינוי המתוכנן.

אבחון המערכת – כוחות , צרכים, ניסיון קודם ומסקנותיו, גורמים מקדמים ומעכבים.

יצירת קואליציות לתמיכה במטרות.

הגדרת אוכלוסיות היעד כגון: מורים, תלמידים – כולל גילאי התלמידים ,שילוב הקהילה, וכדומה.

2. חברתי - אישי

הגדרות ופיתוח תובנות אישיות על המרכיבים "המסייעים" לסטריאוטיפים, דעות קדומות, קסנופוביה, גזענות, ואי סובלנות חברתית. עקרונות הדמוקרטיה.

זיהוי תופעות חברתיות וקהילתיות כלליות המושפעות מהמרכיבים הנ"ל, וכאלה הקשורות לסביבת חייהם/ן ועבודתם/ן. (קהילה, ארגון, קבוצת התייחסות, משפחה ופרט)

זיהוי עמדות קבוצתיות ואישיות כלפי עמים, קבוצות אחרות ותופעות חברתיות בחברה הישראלית, ולתופעות החברתיות בה ומקורותיהם. תוך דגש על התופעות לעיל.

זיהוי ההשלכות של התופעות לעיל על תפקודם/ן כמורים/ות, מחנכים/ות וצוות חינוכי בכללו.

זהות אישית וקבוצתית.(מודעות,מסוגלות ואחריות אישית להכרה והיחלצות מנורמות קבוצתיות מסולפות)

שילוב של כל הנ"ל במודלים לשינוי, ובניית תהליך שינוי אינטגרטיבי.

כמו כן יהיה מרכיב של "שיבה לקהילה"  - איך להתמודד עם שותפים/ות לסביבה היום יומית עם התובנות האישיות שרכשו.

שימוש במתודה קבוצתית לפיתוח הידברות בין פרטים וקבוצות

בספרות המקצועית מוזכרות מספר אוריינטציות מתחום העבודה הקבוצתית אשר נועדו לפיתוח הידברות ולהתמודדות עם שונות וקונפליקטים בין-קבוצתיים: (ברקן-שולוב, ש. 1993)

1.         סדנאות על פי האסכולות של יחסי אנוש.

מפגשים קבוצתיים אלה נועדו להגביר את המגע בין המשתתפים, לאפשר להם לבטא את עצמם באופן חופשי "כאן ועשו", לעודד יצירת יחסי אמון ולאפשר לגשר על פערים בין אנשים באמצעות יצירת מכנים משותפים תוך אי התעמקות בנתונים מבניים, חברתיים או פוליטיים חיצוניים.

2.         עידוד הרחבת מידע והגברת הלמידה הבין תרבותית.

חוקרים ומנחים אחרים מניחים שחסרונו של מידע הוא היוצר מתחים , דעות קדומות , סטריאוטיפים, וחסימות בין תרבותיים. לכן הכוונה היא להשקיע בהבנת הקודים התרבותיים השונים של המשתתפים, להסיר את המחסומים הבין תרבותיים תוך מתן מידע והתנסות בתכנים תרבותיים.

3.         גישה המדגישה פתרון סכסוכים וניהול משא ומתן .

ההנחה של המעדיפים גישה זו היא, שקיים ניגוד אינטרסים אמיתי בין הצדדים. ישנה הכרה בכך שלתכני הסכסוך ולתפיסות הקבוצתיות המנחות את פעולת היחיד בעת הסכסוך יש קשר ישיר להבנת הבעיות המעיקות, המחבלות בתקשורת הטובה. לפיכך יש צורך בהפנמת הגישה על שלביה, ועל האפשרויות להשתמש בה ובבעלי תפקידים המיומנים בהפעלתה.

4.         מודל פסיכו - דינאמי.

המודל מניח שתגובותינו האישיות השלילות לאחר, נובעות קודם לכל מתהליכים פסיכו - דינמיים בתוכנו. ההנחה היא שכל יחיד אינו מתייחס דווקא לבני הקבוצה האחרת כאל עוינים, אלא שהוא מזהה בבני הקבוצה האחרת יסודות שלילים המודחקים בתוכו. לכן, שינוי חיובי כלפי קבוצה אחרת יגבר ככל שהיחיד יגביר את היכרותו עם עצמו, ויקבל את עצמו ברבדים הולכים ומעמיקים. הכוונה בעבודה קבוצתית דינאמית היא לאפשר לפרט לחוות, לחקור, וללמוד על עצמו ואת עצמו, ובכך לאפשר לו להשתחרר מהמגבלות המונעות ממנו להתקרב עוד יותר לאחרים ולחיות ללא קונפליקטים או להפחית את כמות ועוצמת הקונפליקטים עם סביבתו.

התרחשויות ופעילויות להידברות בעבודה קבוצתית

                לכל קבוצת ולכל מפגש ישנם המאפיינים הייחודיים שלהם, אולם ניתן לזהות מספר תהליכים ורצף של תהליכים המאפיינים קבוצות רב לאומיות הנפגשות להידברות להיכרות ולבניית שיתופי פעולה.

כרגיל הפגישות מתחילות בהכרות בין-אישית, בין-קבוצתית ולמידה ראשונית של זהות המשתתפים.

בתחילה, המשתתפים מנסים לשמור על אווירת הידברות נעימה. השיחות זהירות והנושאים המדוברים כוללים מידע כללי על היסטוריה האישית של המשתתפים והמרכיבים הידועים, שאינם מעוררים קונפליקט, ובחוויות האישיות והתרבותיות של המשתתפים.

בשלב השני נערכות מעין בדיקות הדדיות. משתתפים הטעונים בחוויות קשות, מעיזים להביא באופן ישיר או עקיף את ניסיונם. כך, התכנים מתייחסים ישירות לפערים ולנושאים השנויים במחלוקת.

בשלב הבא השאלות והמענים נעשים פחות נוחים, נחשפים רגשות פנימיים וגם אי דיוקים וסתירות. תחושות המשתתפים הן, שהקבוצה הגיעה למבוי סתום וכי הצד השני משתמש במושגים לא לגיטימיים, שאין עוד טעם לברר אותם.

ככל שהדיונים מתקדמים, מתפתחת לגיטימציה לעסוק בחוויות האישיות, התהליכים מעוררים שאלות רבות, לעיתים גם מתישות. אך אם הם מתבצעים תוך שמירה על הזכות לביטוי אישי אוטנטי ומכובד, ואם נעשה מאמץ לחתור לרבדים עמוקים, הרי שעולה רצון עז להגיע להכרות רב גונית, לקונסנזוס ולהשלמה הדדית. יש השקעה כנה בהתקרבות, באינטראקציה בין אישית משמעותית ובלקיחת אחריות להתפתחות הקבוצה ולהפצת רעיונותיה גם מחוץ לקבוצה.

הדילמות העיקריות העולות כתוצאה מהמתרחש בקבוצת הידברות רב לאומית המונחה בתהליך קבוצתי הן:

1.  האם המשתתף היחיד נתפס כמיצג אידיאולוגיה מובהקת או את קבוצתו, מחייב ובלתי מתפשר, או שהוא מופיע כאדם אישי ומפרש את המציאות במונחים פסיכולוגיים.

2.  המתח בין רצון משתתפים לחוות, להתנסות ולצור סיטואציות בוחנות, מעמתות אך גם חיוביות, לבין חשש מעוצמת הפערים ומהתפיסות שהפתרונות לא  בידיו של המנחה ולא בידי הקבוצה.

3.  העיסוק של המשתתפים בו זמנית ב"כאן ועכשיו" והכמיהה לפתור את הנושאים   באמצעות העמקת הדיונים. השאלות והביקורות בין חברי הקבוצה, ומצד שני תחושת הפסד ובזבוז זמן על אי עיסוק בעילת המפגש שהיא המציאות החיצונית. 

התהליכים לעיל חופפים תהליכים בבניית קבוצה:

1. היכרות ובדיקת גבולות

2. שיתוף פעולה בעבודה על התכנים שהוחלט עליהם.

3. סיכום סיום ופרידה.

    הרשמה לניוזלטר והודעות

    שם פרטי
    שם משפחה
    דואר אלקטרוני
    Powered by Artvision | Truppo Websites