עוסים שלום
search

כרוניקה של מאבק 2

 

ש26.4.11

כרוניקה של מאבק 2

העו"סים הגמלאים – הזקנים יכולים ללכת לבדם אל הקרח

 

עו"ס נתן לבון

 

מאבק העו"סיות והעו"סים תם וכנראה לא הושלם, החגים עברו ואין הרגשה שיצאנו מעבדות לחירות.

 

בעיני, עצוב מכול הוא שאותנו העובדות והעובדים הסוציאליים הגמלאים אפילו לא ספרו, שכחו אותנו בבית ולא העזו להזכיר אפילו בחצי פה שגם אותנו יש להכליל בהסכם השכר החדש. לא עשו זאת קברניטי האיגוד וגם לא הצעירים המיליטנטים והרעשנים מ"עתידנו" ומ"עו"סים שינוי".

 

רוח חדשה נושבת, רוח רעה, לא אתית ולא מוסרית שפיזרה את הערכים הבסיסיים של המקצוע: הלכידות, הדאגה לחלש, הכבוד לראשונים ולמניחי אבני יסוד וכמובן התעלמות מן האמת שבאין עבר, אין גם עתיד וזכות קיום להווה.

 

האמת כואבת, מי שלא ידע לדאוג לזקנים גם לא בטוח שהצליח לדאוג לצעירים. אינני מבקש להעריך את הישגי ההסכם שטרם נוסח ונחתם רשמית, אך הוא רחוק מהחזון והמטרות שהוצגו בתחילה, וקשה לשפוט אם הייתה זו פשרה או כניעה.

 

אני כבר מזמן לא מעורב במה שקורה באיגוד, אבל לפי מיטב הבנתי שום בחירות חדשות לא ירפאו את הפצעים שנגרמו במערכה זו. היום יותר מתמיד צריך לערוך חשבון נפש, לא לחפש אשמים אך גם לא להתעלם מהטעויות שהיו ומלקיחת האחריות. יש לשבת יחד, לבדוק מה קרה ולמה, ולתכנן את המשך המאבק לשיקום ולעיצוב דמותו של מקצוע העבודה הסוציאלית ועובדיו וכמובן הגמלאים שבהם.

 

לבסוף, בנימה אישית, כמי שהיה פעיל מרכזי באיגוד במשך 30 שנה וחתמתי על כמה הסכמי שכר, לא האמנתי שהאיגוד שלי יזניח את טובי חבריו, את הגמלאים.

 

    הרשמה לניוזלטר והודעות

    שם פרטי
    שם משפחה
    דואר אלקטרוני
    Powered by Artvision | Truppo Websites